כל התנועות האנושיות, התנהגויות, רגשות, זיכרון , אינטליגנציה ואפילו הפרעות נפשיות הן תוצאה של מידע המועבר בין תאי העצב למיניהן, אשר הן מתווכות בין האדם וסביבתו. המידע המועבר בין תאים אלה גורם לנו להתנהג/ להרגיש בצורה שהולמת את המציאות במקרה של תפקוד נורמטיבי, ולהתנהג בצורה לא הולמת במצבים הלא נורמטיביים.
תגובות אנושיות למיניהן , שקל לעיתים להביע ולהפגין עומד מאחוריהן מערכת מסובכת ומדויקת המורכבת מאלמנטים מזעריים במראה וענקים בהרכב. סרטון זה שהקרין לנו פרופ דוד חן מציג את הייחודיות והגאוניות של מערכת העצבים והעוצמה של תפקודה, הוא מראה איך מידע מועבר בין התאים בצורה קולעת , מפורטת ובתפקוד מושלם.
ההתקדמות בהבנת מנגנוני הפעולה של תאי העצב, התהליכים של התקשורת בתוך הגוף, מנגנוני קליטת האינפורמציה ודרכי עיבודה בזיכרון, כל אלו לא הביאו עדיין להבנה טובה של יחסי חומר/רוח או גוף/נפש, אך קידמו במידה רבה את יכולת המחקר והמושגים שיש לנו על ידע ולמידה.
במסגרת הקורס " שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" אנחנו נחשפים למחוללי משחקים לימודיים מתוקשבים מעניינים מאוד ומאתגרים אשר דרכם אנו יכולים לשפר את דרכי ההוראה שלנו בצורה יצירתית ואטרקטיבית.
במהלך ההרצאה העבירה לנו פרופ' מיקי רונן משחק שנעשה בטכנולוגיה שקוראים לה ברקוד QRשהכינה אותו תוך 4 דקות:
קוד QR (מאנגלית: Quick Response Code) הוא בר-קוד ריבועי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית. הקוד הומצא ביפן, בשנת 1994, על ידי דנסו,קוד לפענוח מהיר, ושימש תחילה לקידוד חלפים, לשם פענוח על ידי רובוטים בפסי ייצור. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נפוץ השימוש בקוד בכל העולם, וטלפונים חכמים הפכו לאמצעי הקלט העיקרי של הקוד. טלפונים חכמים קוראים את הקוד באמצעות המצלמה הנכללת בהם. הטלפון מצלם את הקוד וממיר אותה לתמונת פיקסלים, ומערכת ההפעלה או תוכנה המותקנת על הטלפון מפענחים את הקוד ועושים בו שימוש. קוד QR בנוי כריבוע שבשלושה צדדיו נראים בבירור שלושה ריבועים קטנים המשמשים כעוגנים. (ויקיפדיה)
חיכו לנו ברחבי הכיתה ומחוץ לה דפים מודפס עליהם ברקודים, המרצה ביקשה שמי שיש לו סמארטפון שיוריד את אפליקציית הברקוד ויתחיל לפתור את השאלות, התלהבתי מאוד מטכנולוגיה זו ואני חושבת שאפשר להשתמש בה בהוראה באין סוף הפעלות אטרקטיביות לתלמידים ולעשות אווירה מרתקת ושונה מזו שתלמידים מכירים .
אבל לצערי הרב ובשיא ההתלהבות שלי נתקלתי במציאות שבהאני נמצאת אשר חוקי ביה"ס מונעיםמהתלמידים להביא סמארטפונים לכיתה ואז השארתי את המחשבות שלי בצד עד שיום יבוא ונהיה יותר מתוקשבים להשתמש בטכנולוגיה זו במסגרת בית הספר.
לא מזמן שמענו בחדשות את ההנחיות החדשות של משרד החינוך שאוסרות על מורים לקיים קשר ברשתות חברתיות עם תלמידיהם. אפשר להבין החלטה זו של משרד החינוך וזאת לאחר מספר מקרים בהם איימו תלמידים על מוריהם והכפישו את שמם באינטרנט. כנראה בהחלטה זו מקווים במשרד החינוך להציב גבולות ברורים בקשר בין מורה-תלמיד.
לאחר הכרזה זו, התפלגו המורים לשתי מחנות, החלק שבעד והחלק שמתנגד. המחנה שבעד החלטה זו מסביר שהחלטה זו באה להחזיר את הכבוד והמעמד למורה, כיום המורה הוא מישהו שלא סופרים, שאפשר לאיים עליו, שאפשר לתקוף ולהשמיץ, ואסור לו להגיב בחזרה מפחד שיאבד את משרתו. הגישה הזו, שמאפיינת כבר חלק מההורים, מתחילה מהילדים. ומשרד החינוךמנסה להחזיר את סמכותו של המורה. בנוסף לא פעם שמענו על מקרים בהם היה קשר רומנטי בין מורה לתלמידה או ההפך, מקרים שהגיעו לבתי משפט ולתלונות על ניצול קטינים.
בנוסף, כשהקשר בין מורה לתלמיד הופך לקשר של "חברות" ברשת החברתית, כאן המורה מאבד את סמכותו כמורה ומכוון דרך, והופך להיות "חבר" שלא לוקחים ברצינות.
מצד שני, המחנה שמתנגד להחלטה זו טוען, שכיוון שהתלמידים חיים ברשתות החברתיות דוגמה "פייסבוק", העבודה הפדגוגית הטובה ביותר צריכה להיעשות שם. אם התלמיד חי ברשת החברתית, יהיה קל מאוד לעניין אותו בחומר הנלמד בסביבה הזו שבה הוא חי.
היכולת של המורה לזהות סוגיות מורכבות הקשורות בהתפתחותו של תלמיד ובתהליך הטבעי של עיצוב זהותו העצמית, יכולה להיות מאוד מועילה ברשת חברתית שבה כל צעד מתועד. רשת חברתית נותנת לתלמידים להתבטא באופן שלא היו יכולים בכיתה או אף פנים אל פנים. הם מאפשרים לעצמם חופש שאינו תלוי במקום, בגוף או בזמן ובכך הדבר תורם באופן עצום לקשר ולהבנה בין מורה לתלמיד.
לדעתי האישית אני מונה את עצמי למחנה הראשון, שבעד החלטה זו, נכון שמורה יכול לעזור לתלמידיו ברשת החברתית מבחינה לימודית, אך אל לנו לשכוח שרשת חברתית לא רק מסתכמת בזה, לדוגמה נראה לי לא סביר שתלמידה שמורה מאשר לה חברות מתכתבת עם חברות אחרות שלה ומצרפת תמונות מחייה האישיים, שייחשפו בפני המורה וגם בפני חבריו של המורה, כאן לדעתי מתבצעת חציית הקו.
בנוסף, כשתלמיד נחשף לחייו הפרטיים של המורה בפייסבוק הוא מכיר את "חולשותיו" הכוונה כאן אם מורה נאלץ להיות קשוח בכיתה שלו בכדי שתלמידיו לא יפריעו, והתלמידים רואים בפייסבוק שהמורה הוא בן אדם נעים, מתבדח וחברמן, אז הם מפסיקים לקחת אותו ברצינות והוא מאבד את הקלף שלו שבו הוא החזיק את הכיתה.
לסיכום, החלטה זו של משרד החינוך באה לקבוע סופית שקשר בעייתי זה בין מורה לתלמיד הוא אסור בהחלט, והוא יכול להזיק יותר ממה שיכול להועיל.
במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" התייחסנו למאמרו של תומס ג' סרג'ובני :"ארגון שוק וקהילה- אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?"
המאמר דן בסוגיית חילול שינוי במערכת החינוך, ובוחן השינוי בתוך הארגונים ואם ביה"ס יכול להיות ארגון. המאמר מעלה נקודה ששינוי עמוק כרוך ביחסים יסודיים, הבנת החומר הנלמד, הפדגוגיה ודרך ההוראה, כישורי המורים, מעשה ההוראה והישגי התלמידים.
אני מאמינה שאכן שינוי מעמיק צריך להתמקד בחילול שינוי בקרב המורים ודרכי ההוראה למידה שלהם, כישוריהם והבנת החומר הנלמד ויכולות התיווך של המורים בין החומר הנלמד לבין התלמידים.
סוכני שינוי רואים בביה"ס ארגונים פורמאליים שיש להם מאפיינים ותכונות של ארגונים ויש כאלה שמבדילים ביניהם ורואים בהם כשווקים או קהילות.
מחבר המאמר דן בתיאוריות הגורמות לשינוי בקרב מורים וציין שישה כוחות הפועלים בתהליך השינוי והם:
הכוח הבירוקראטי, הכוח האישי, כוח השוק, כוח מקצועי, כוח תרבותי, כוח דמוקרטי. שלושת הכוחות הראשונים לא משפיעות על השינוי ללא התיווך באמצע. וככל שכוחות השינוי משפיעות על גורמי התיווך יגדל הסיכוי לשינוי גדול יותר ואמיתי יותר. והתיווך הוא הזיקה בין המורים לנורמות משותפות התומכות בשינויים.
אני בעד הגישה הזאת, ומאמינה שאכן גורמי התיווך חשובים בתהליך חילול השינוי בכל מערכת כלשהי ובין היתר מערכת החינוך והמערכת הבית ספרית.
שינוי צריך לעבור דרך האדם ופעילותיו החייבות להיעשות מתוך חובה לטובת הכלל. המאמר מעלה שתי השקפות עולם על טבע האדם האחת לסמוך על המורים ולתת להם החירות ומתוך המקצוע שלהם מקבלים על עצמם אחריות על הלמידה.
ההשקפה הראשונה דוגלת בזה שהמורים יתנהגו באנוכיות אם תיתן להם ההזדמנות ושיעשו דברים רק דרך תמריצים.
אני רואה שמורים לא יגיעו לרמת שינוי במערכת רק מתוך אמונות אישיות ואידיאליות שזה הדבר הנכון, ולכן לדעתי דבר זה לא יצלח. לעומת ההשקפה השנייה שמצדדת בתמריצים למורים במערכת על מנת לגרום לשינוי יותר מקובל עליי שזה הדבר הנכון שיביא לשינוי למרות שלדעתי שינוי זה מותנה כל הזמן בתמריצים ויכול להיות שבזמן הפסקת התמריצים יופסק תהליך השינוי.בנוסף שלושת הכוחות הבירוקראטי, האישי והשוק מצדדים בגישה הראשונה לעומת הכוחות המקצועי, התרבותי והדמוקרטי מצדדים בגישה השנייה של הצורך בתגמולים, ואפילו יכולה לגרום לשינוי ממניעים פנימיים.
התגמול יכול בהעלאת שכר והטבות או יכול להיות הימנעות מעונש. גם למנהלים יכול להיות חלק בתהליך חילול השינוי המערכתי בזה שהם יקבלו על עצמם לתגמל את המורים החותרים לשינוי.
בתור מורה שעובדת במסגרת רפורמה רציתי להתיחס למאמרו של לארי קיובן – "שוב ושוב חוזרת הרפורמה".
אנחנו חיים בתקופות ממש מבלבלות ומוזרות. כולם מנסים לחולל שינויים, בתחום הלימודי, הנפשי, הפיזי, התרבותי. אני כמורה ממש מתלהבת משינויים אלה בתחום עבודתי כמורה בבית הספר, וחושבת לעצמי שאולי זה השינוי שכבר חיכינו לו. כל כמה שנים אנו כמורים, תלמידים, הנהלה,מקבלים סוג של רפורמה חדשנית, בסגנון שלה, בתכניות שלה, בשעות הנוספות שיעזרו למורים ולתלמידים. למרות כל הרפורמות וכל השינויים אני שואלת את עצמי האם באמת רפורמות אלה תמכו ועזרו במערכת החינוך? האם הרפורמות האלה מתאימות לכל המגזרים או האם הם באמת מיושמים בכל המגזרים. במאמר זה היה דיון בשאלה שלפי דעתי ממש מאירה לכולנו כמה הארות: " מדוע הרפורמות חוזרותעל עצמן שוב ושוב ?"מביא בעצם הסברים שוניםבשלשה תחומים :הסבר רציונאלי, הסבר בתחום הפוליטי , והסבר בתחום הארגוני.
המאמר ממש נגע לי במקומות שכואבים לי ממערכת החינוך ואני רוצה דווקא לדייק במערכת החינוך במגזר הערבי ונקודה חשובהבמאמרהייתה:" שמעט מאוד רפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה אכן חצואת סף הכיתה ונשארו בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי." את רוב הכיתות אצלנו לא מוכנות לשום רפורמה, מספר התלמידים בכיתה אדירי ( יותר משלושים וחמשה תלמידים בתוך הכיתה), איך אפשר ליישם רפורמות במצב כזה. למה כל הזמן הרפורמות חוזרות ולא נשענות על הכישלונות של הרפורמות שעברו? במגזר שלנו עדיין יש בעיה רצינית במבנים הפיזיים של בתי הספר. אין חדרים מספיק בשבילהשעות הפרטניות, עדיין חלק גדול מבתי הספר מלמדים בספרים מיושנים, חלק גדול מהמורים שחוקים עם וותק יותר משלושים שנה במערכת. האם קובעי המדיניות של הרפורמות באמת בדקו את החסרונות האלה לפני הטמעת איזושהירפורמה??
המאמר דיבר על דפוסים דומים של הרפורמות שהתרחשו בעבר שגם הם חזרו אל אותם טעויות של הרפורמות שלפניהם. אני רוצה לשים דגש על הרפורמה במדינה שלנו בשנים אלה שקראו לה " אופק חדש" שכבר הבטיחו לכל הגופים במערכת החינוך לשינוי אמיתי אכן במצב המורה, התלמיד, המנהל, וכל מערכת החינוך. אכן זה לא קרה באמת כי גם הרפורמה הזאת הלכה בעקבות הרפורמה שעברה שקראו לה " דוברת" שבעצמי חוויתי את הכישלונות של הרפורמה הזאת. קובעי המדיניות של הרפורמה שעברה לא בדקו אם באמת התכניות שלהם אכן מתאימות לכל הגופים במערכת החינוך, האם לתלמידים בכל המגזרים את המסוגלות, הזמן, מדד הטיפוח, המצב הסוציו אקונומי, שיכולים להתמודד עם הרפורמה שלהם. וגם ראינו שבין ההמלצות של דוח דוברת היה יום לימודים ארוך, הגדלת שעות הלימוד בכיתה, העלאת שכר המורים והקטנת מספר התלמידים בכיתות ל-35 תלמידים, למרות שהרפורמה המקיפה בחינוך אושרה על ידי הממשלה , היא לא תוקצבה ולכן גם לא הצליחה. ב-2006 עם כניסתה של יולי תמיר ממפלגת העבודה לתפקיד שרת החינוך יזמה את רפורמת "אופק חדש" . רפורמה מקיפה במערכת החינוך בתחום הפדגוגי, מעמד המורים, הוספת שעות, הוראה פרטנית, אופק פדגוגי חדש ששם את הדגש על חשיבה, יצירתיות, דרכי חשיבה מסדר גבוה, תוכנית תקשוב שכללה בניית כיתות חכמות מגן ועד התיכון. לצערי זה לא קרה למרות כל ההבטחות ברפורמה החדשה של אופק חדש שגם היא לא למדה מטעויות דוברת ועדיין לא שיפרה את מערכת החינוך.
שוב ושוב חוזרת הרפורמה גם בישראל כמו בארה"ב ועדיין מלמדים ברוב בתי הספר בשיטות הפרונטאליות, בספרים מיושנים, מספר התלמידים בכיתה עדיין ארבעים, במספר גדול של בית הספר יש מחשב אחד על 4-5 תלמידים, רפורמות באות והולכות המשקפים את ההליכים פוליטיים, החברתיים ותרבותיים בחברה, אך אין מנגנון פיקוח יעיל שיבדוק מה קורה בשטח, האם הרפורמות מיושמות? האם הן משיגות את יעדן לאורך זמן? האם אפשר להתאים את הרפורמות למגוון התלמידים בבית הספר?
לפי דעתי אנו זקוקים לרפורמה אחת לאורך זמן עם יכולת גמישות שתתאים לאוכלוסיית התלמידים בבית הספר בכל המגזרים ובעיקר אצלנו במגזר הערבי שהוא גוסס מחוסר המשאבים. תוכנית לימודים בית ספרית ספירלית מכיתות היסוד עד הכיתות הגבוהות הכוללות את נושאי הליבה והעשרה בתחומי תחומי תרבות, אומנות, בריאות, ספורט וחברה. תוכנית לימודים הכוללת פיתוח חשיבה יצירתית, קידום הישגיים וטיפוח ערכים חברתיים וסובלנות לאחר. אנו זקוקים להעצמת המורים ולעידודם להתקדם כדי לתרום למערכת, שיעבדו בצוות, מתעדכנים בחידושים ומוכנים לגלות גמישות ויצירתיות. מורים המוכנים להקנות לתלמידים את המיומנויות וערכים שהם זקוקים להם כבוגרים הגדלים לאמצע המאה ה- 21.
במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" בהנחייתו של פרופסור עמי וולנסקי, נתבקשנו לקרוא את מאמרה של סוזן סמל – The city and country school: A progressive paradigm , המאמר מציג דרך חינוך מודרנית וחדשה , מאתגרת ואטרקטיבית ולכאורה היא מטרתו של כל איש חינוך מהעידן הפוסט מודרני.
אני חושבת שהלמידה החווייתית מאפשרת לתלמידים להביט על הדברים מזוויות רבות ועמוקות בשונה מדרכי החינוך הקלאסיות הבנויות על דקלום פרקים ואחסון חומרים לטווח הקצר. ההתנסות דרך משחק מאפשרת לכך שהתלמיד יפנים את החומר מתוך אהבה ולא מתוך חובה וכפייתית, ובמיוחד שמשחק הוא הדבר שילדים עושים באופן מושלם וזה לפי תורת המשחק לכן משחק חייב להיות עורק קרדינאלי במערכת החינוך החדשה והשואפת לשלמות.
אנחנו בתור נשות חינוך והניסיון שלנו מאמינות שלהיות פעיל בתהליך מסוים נותן תוצאות שונות ואפקטיביות יותר מתהליך שבו אתה פסיבי ונוקט עמדת המקבל. דהיינו למידה ליניארית בכיוון התלמיד גורמת לכך שהוא ייקח פחות חלק בעשייה החינוכית לעומת למידה ההדדית ומתן משמעות ומקום לתלמיד יכול להשיג הישגים יותר מספקים.
ברגע שנותנים לתלמיד לקחת חלק פעיל בתהליך הלמידה אנו לא רק מפתחים את הידע שלו ומעשירים את אוצרו אלא גם גורמים לשימוש באינטליגנציה והפיתוח שלי כי ככל שמעסיקים את המוח יותר הוא מתפתח יותר.
לעומת זאת יש לציין ששינוי הינו דבר הדרגתי וצריך לבצע את כל השלבים שלו ובמיוחד ששינוי פתאומי יתקבל בהתנגדות וחששות ואיומים לאוכלוסייה שמיועד בשבילה. במאמר הפחד של ההורים והנשירה של חלק מהתלמידים היא צפויה ולגיטימית כי מטרתו של כל הורה שבנו ירכוש כמה שיותר ידע ומיומנויות רבים, וברגע שמחליטים לשנות דרך ולהשתמש בכלים חדשים צריך בראש ובראשונה לחשוף את אוכלוסיית היעד לשינוי המיועד , מטרותיו, יעדיו ותרומות ייחודיות שלו, בנוסף יש מקום לשיווק והצגת הצלחות של הכלי מניסיונם של אחרים, רק אז אנו נתחיל להטמיע את השינוי.
יתר על כן , על אף פי שמוצגת שיטת לימוד יוצאת מן הכלל , אטרקטיבית ומיוחדת, הדבר יכול לקפח את התלמידים החלשים , חסרי היצירתיות ויכול להעמיד אותם במקום רחוק מהתלמידים המובילים, דהיינו לכל שינוי יש קורבנות ונתרמים.
ביבליוגרפיה:
Semel, S. F. (1999). The city and country school: A progressive paradigm. In: S. F.,Semel & A. R., Sandovnik (Eds.), Schools of tomorrow, schools of today – What happened to progressive education (pp.127-137). New York: Peter Lang
אחד המטלות שהייתה לנו בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" אצל פרופ' רונן מיקי היא בשם " ההנאה והמשחק שלי", שצריכים לכתוב על הפעילות המהנה עבורנו והמשחק המועדף אצלנו.
בחרתי לכתוב את הדברים הללו :
א. פעילות מהנה עבורי היא לצפות בטלוויזיה בזמן ישנת הילדים שלי, זה מאפשר לי זמן איכות עם עצמי, זמן נוח ורגוע ונותן לגוף שלי פסק זמן מכול יום מעייף שעובר עלי.
ב. המשחקים האהובים עלי הם משחקי דו קרב בין שני משתתפים שמצריכים חשיבה גבוהה וריכוז . המשחק האהוב עלי הוא "שחמט" שיש בו שני שחקנים משחקים ראש בראש לעשות מארב למלך ולנצח במשחק .
מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל.(ויקיפדיה)
ג. המשחק עצמו מחייב אותי להיות מרוכזת בצעדים של השחקן ממולי ובצעדים שצריכה לנקוט בהם כדי לנצח בדרך מהירה וקצרה.
המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד, השחקן בו צריך להיות בעל חשיבה אסטרטגית ומכיר את הטקטיקות השונות שיש במשחק .
במהלך המשחק אין תחושה במה שקורה סביבי אני מרוכזת רק בלוח ממולי, בסוף המשחק מקבלת משוב מיידי וזה מי משנינו ניצח, ואם אני מפסידה לא מוותרת ועושה עוד סיבוב שדרכו יש למידה מחדש מהלכים וטקטיקות שונות ומה שמיוחד שכל משחק שונה מהמשחק האחר ויש מלא אופציות לשחק אותו.
חזרנו לסמסטר ד' והאחרון, התחלתי להריח את הסוף, מצד אחד אני שמחה שאני הולכת לסיים תואר שני במגמת תקשוב ולמידה ומצד שני אני חושבת שאתגעגע לחוויות הלימודים, לחומר הלימודי העשיר שאני מקבלת ועוזר לי מאוד בשטח וללחץ המבחנים והמטלות כי התרגלתי למצב הזה .
אחד הקורסים בסמסטר הנוכחי הוא "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" אצל פרופ' רונן מיקי אני חושבת שיהיה מאוד מעניין במהלך הקורס, אני אוהבת קורסים שיש בהם הפעלות וחומר שיסייע לי בשטח המציאותי בתור מורה למתמטיקה .
בקורס נתמקד במשחקים לימודיים בפרט ובמיוחד במשחקים לימודיים מתוקשבים. בהרצאה הראשונה למדנו על סוגי משחקים ודרך פיתוח משחקים לימודיים מאוד חשובה וצריכה לעבור שלבי : ניתוח, תכנון, פיתוח, יישום והערכה.
נשאלת השאלה מה בודקים במשחק לימודי מוצלח?
1. נכונות התכנים
2. חלוקת זמן ומאמץ
3. הצלחה ומשובים
4. גמישות ( אפשרות התאמה למטרות שונות, רמות שונות, תכנים שונים)
הכרנו גם מחוללים למשחקים לימודיים והמטלה הראשונה שהייתה לנו להתנסות בהכנת משחק לימודי מתוקשב באמצעות מחולל, בחרנו אני וחברה שלי בלימודים במחולל גלה את התמונה, בנינו משחק לימודי מתוקשב בנושא מספרים מכוונים מיועד לתלמידי כיתה ז' שמטרתו לתרגל ולפתור תרגילי חיבור, חיסור, כפל וחילוק מספרים מכוונים .
קוד כניסה למשחק : 185
היה כיף לבנות את המשחק במחולל, זה מאודיפה שיש אנשים שמכינים תבנית נוחה לבנותמשחקים מאתגרים בכול נושא שיש. המחוללידידותי למשתמש, יש מגבלות עם סימני המתמטיקהכמו סימן הכפל, נהנינו בבניית המשחקוההתנסות בו .
ועכשיו זה נהיה יותר קל לבנות משחקים לימודיים בעלי מטרות מגוונות ולהעביר לתלמידים לבלות זמן כיפי מול המחשב בבית הספר ובבית ולשנות מדרך הלימוד המסורתי .
היום בשעה טובה נגמר סמסטר קיץ בלימודים, שזה הסמסטר השלישי שלי לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה. עברתי כבר יותר מאמצע הדרך לתואר המיוחל, ורציתי בפוסט זה לשתף את החוויה שעברתי מתחילת הדרך בתואר הזה.
בתואר זה נחשפתי להמון חומרי תקשוב, אפליקציות, כלים וטכנולוגיות שונות כעזרים ללמידה. חשיפה זו לא רק נתנה לי את הידע אלא גם את היכולת לניצול ידע זה בשטח כמורה בהוראה.
צירפתי כאן סרטון שמכיל 100 כלים ואפליקציות ללימוד, ששמחתי לראות שהוא כולל חלק נכבד מהכלים שנחשפתי אליהם במהלך הלימודים. כלים אלו הם עזרים נהדרים שאפשר לנצלם במהלך ההוראה המתוקשבת.
היום נתבקשנו למשב על הקורסים ולסכם את החוויה שעברנו עד כה, האווירה הייתה מרגשת והיה טוב לשמוע את הסטודנטים מדברים על הידע שנרכש ונלמד, ועל התרומה האדירה שקורסים אלו תרמו לנו.
בכל סמסטר וסמסטר לומדים יותר ומחכימים יותר בתחום התקשוב, למידה הכוללת עוד ועוד כלים לעולם הטכנולוגי המתחדש בכל יום ויום, עולם שלא עוצר לרגע ותמיד יש בו חידושים ופיתוחים.
אני מקווה שלמידה זו לא תפסיק ונמשיך גם אחרי התואר לרכוש ידע בתחום זה דרך השתלמויות ופעילויות שונות.
ולסיכום, נתראה בסמסטר האחרון עם הרבה כוח ואנרגיה וכמובן..... המון מצב רוחJ
היום במהלך ההרצאה של ד"ר ליאת נחשפנו במקרה לתוכנה כל כך מעניינת ושימושית מאוד בתחום התקשוב וההוראה. תוכנה נקראת a.nnotate. התוכנה מאפשרת הוספת ושמירת הערות ממוחשבות למסמך כלשהו שמכניסים לתוכנה.
Annotation או בעברית "הוספת הערות", הינה דרך תיוג והוספת הערות למסמך הנקרא, רישום הערות אלו יוצר סיכום ועוזר לקורא להבין את המסמך בצורה פשוטה וידידותית יותר.
ברגע העלאת קובץ לתוכנת a.nnotate היא מציגה את המסמך בדפדפן האינטרנט ומאפשרת לכותב להוסיף הערות ותיוגים למילים ספציפיות במסמך, לפסקות ולתחומים שלמים במסמך.
התוכנה a.nnotate נותנת את האפשרות של "למידת עמיתים" כלומר הכותב יכול לשתף את המסמך בין קבוצת כותבים או תלמידים והם מצדם יכולים לערוך את אותו מסמך בצורה שיתופית, וכל שינוי שאחד מהכותבים עושה כל השאר יראו.
המפתחים שאחראים על האפליקציה הזו מאפשרים הורדת התוכנה אחרי רישום פשוט ומהיר באתר האינטרנט שלהם בכתובת http://a.nnotate.com . אחרי הרישום ניתנת האפשרות של העלאת ועריכת לפחות 30 מסמך בחודש בחינם.
לפניכם סרטון קצר מראה את ההרשמה והשימוש ב a.nnotate ושיתוף המסמך בטוויטר.
התוכנה הזו מאוד שימושית ויעילה למגוון רחב של בעלי תפקידים ולא רק למורה מול תלמידים, היא יכולה להתאים לסטודנטים, למזכירות, וחברות סטארטאפ, למפתחי WEB, וכו'.
עכשיו אנחנו לקראת סיום סמסטר ג בשיא הלחץ בעבודות המסכמות, כל הקורסים הסמסטר הזה הם קורסי התמחות מאתגרות ומעניינות מאוד, בין הקורסים הללו קורס " שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת" אצל המרצה ד"ר יאיר צדוק.
בתחילת הסמסטר לא נוכחתי בהרצאה הראשונה אצל ד"ר יאיר וזוכרת את עצמי בשבוע שאחרי בהרצאה השנייה איך הייתי בהלם מוחלט מהדברים שהוא לימד כי לא הבנתי כלום, הייתי אבודה מה זה "container" "body" "main" "footer"???
חשבתי לעצמי איך כל קורס חדש נתקלתי בקשיים בהתחלה ובהמשך התגברתי עליהם ואפילו התחלתי ליהנות,ואכן זה קרה..
חיפשתי, קראתי וצפיתי במדריך ללימוד שפת ה html שעזר לי להבין את המבנה הראשוני של דף ה html .
HTML הם ראשי התיבות של "HyperText Mark-up Language"
HTMLזוהי השפה הטבעית ליצירת דפי אינטרנט ברשת. זו שפה פשוטה, אוניברסאלית, המאפשרת לעורכי אתרים ליצור דפים מורכבים שמכילים טקסט ותמונות, שיכולים להראות בידי כל המשתמשים ברשת האינטרנט ללא תלות בסוג המחשב או בסוג התוכן.
HTMLזוהי סדרה של תגים שמשולבים בקטע טקסט (שאנו רואים להציג בעמוד האיטרנט). התגים הללו מסמנים לדפדפן כיצד להתנהג כאשר הוא נתקל בתג ובקטע טקסט אחריו.התגים הללו מיוצגים באמצעות מילים אנגליות או קיצורים.
היום התחברתי לנושא וכל שבוע אני לא מוותרת על השיעור של ד"ר יאיר, לומדים תגיות וקידודים חדשים שמתלהבת מאוד לבצע ולראות שמאחורי כל הקידודים הללו יש השתקפות יפה ותוצר יפה וכל אתר שהיום אני נכנסת אליו התחלתי להתעניין במקור שלו והקודים שלו ואיך הוא בנוי .
יתרונות השימוש ב- HTML טמונים בהתאמתו לתקנים המקובלים על איגודי האינטרנט, ידידותו למנועי החיפוש ובקלות שבה ניתן לשפר ולשנות אותו. כמו כן, HTML מכיל מספר גדול של אפשרויות בעיצוב טקסט, בקישור לדפים אחרים ומאפשר הוספת תמונות וטבלאות לדף.
חסרונותהשימוש ב- HTML באים לידי ביטוי במראה הפשוט של האתר, בקושי לייחד אותו ובקשיים עיצובים. לבניית אתר בשיטה זו ישנן מגבלות רבות שחייבים לקחת בחשבון בשלב העיצוב והבנייה. מגבלות שהוקלו ברובן באמצעות טכנולוגיית ה CSS .
ולמי שאוהב שפת קידוד ותגיות, הנה קישור למדריך HTML שלב אחר שלב.
"חדשנותחינוכית משלבת תקשוב בישראל – מאפיינים וגורמי הצלחה/עיכוב"
המאמר הינו סקירהרב שלבית של יוזמות וגורמים המעודדים יישום מוצלח של חדשנות חינוכית משולבת תקשוב בהתאם לקריטריונים בינלאומייםבמערכת החינוך בישראל.הסקירה בוחנתמאפיינים של רמות הטמעת התקשוב בחינוך, אפיון גורמים מעכבי/מעודדי הצלחתהטמעת שינויים וחדשנות בחינוך, מאפייני דפוסיהטמעה ויישום בבתי הספר.
הממצאים מראים כי קיימת צמיחה ניכרת בחדשנות חינוכית בחינוך בישראלוקוראים ליצירת מדיניות מקומית ולאומית לעידוד יוזמות חדשניות אלו.
יתרונות הסקירה הינם נרחבים במספר רב של מימדים. אדמיניסטרציות החינוך הממשלתית יכולה להיעזר בממצאים אלו בכדי ליצור תשתיות מתאימות לעידוד וקידום החדשנות והתקשוב בחינוך בישראל, מנגד, אדמיניסטרציות חינוך מקומיות יכולות לפתח ולהתאים עצמן לסטנדרטים חדשניים אלו.
בד בבד עם יוזמות אלו, בתי הספר עצמם יכולים להשקיע מאמצים עצמיים בטיפוח וקידום חדשנות חינוכית משולבת תקשוב הן מבחינת הכשרת מורים והן מבחינת שדרוג טכנולוגי במכשור בית הספר, שיטות לימוד, שיטות הוראה, וכן הלאה, בשיתוף מלא של קהילת ההורים וקהילות מעורבות אחרות.
