סיכום המסע שרק התחיל

תקופת הלימודים שלי הייתה תקופה פורייה ומוצלחת, עברתי תהליך  מהנה ומאתגר, רכשתי ידע וכלים שנותנים לי ארגז כלים שילווה אותי במהלך עבודתי.

אחד הדברים שנתנו לי המון , וגרמו לי לראות תוצאות בעין הוא הבלוג שיצרנו במסגרת הקורס, תהליך הבנייה של הבלוג אני יכולה לדמות אותו לצמיחת עץ, בהתחלה נוטעים גרעינים קטינים, חסרי משמעות ובקושי נראים,  ולאט לאט ובאופן הדרגתי גרעינים אלה מתחילים לצמוח ולהנביט נבטים,  ועם הזמן הופכים לעץ יפה וירקרק שמושך אליו תשומת הלב וההתעניינות. יש לציין שאין עץ ואין שום אובייקט שהולך וגדל בכוחות עצמו, תמיד ישנה יד עליונה, מושטת בזמן, מטפחת, משקיאה, ומכוונת שגורמת לו להיראות בצורה יפה  .

הבלוג שנוצר מהווה עבורי מוצר שבניתי ויישאר קיים ואפילו כשכל שנות הלימודים חלפו והקורס הסתיים, עדיין הוא יישאר וישמש עבורי ועבור האחרים מקור מידע מכובד ועשיר, וברצוני להמשיך להעלות סרטונים וכתבות שמוצאות חן בעיניי כסוג של ספרייה אישית מיטבית שתהיה זמינה לי ולכל האנשים המעוניינים.

האיור להלן מתאר את תהליך הצמיחה שלי בבלוג :

בסוף ברצוני להודות לד"ר גילה קורץ  על התמיכה, העידוד והמידע שסיפקה לנו במהלך הלימודים וההיכרות עם הבלוג שהפך להיות חלק חשוב מאוד בחיי, כולי תקווה שתמשיכי לטפח דורות של מורים מקצועיים מתוקשבים . בנוסף אני מודה לגב' נעמי פורת שליוותה אותנו במהלך המסע הזה ולחבריי וחברותיי לספסל הלימודים שהפכו את הלמידה למשהו חוויתי ומהנה,  כולי געגוע לימים יפים.

העולם בכף ידינו: איך שינתה מהפכת הסמארטפונים את החברה שלנו?

ב 21.1 בחדשות ערוץ 10 שודרה כתבה שנוגעת במציאות שבה אנחנו חיים והיא מהפכת הסמארטפונים .

סרטון זה מראה את התלות שפתחו בני אדם במכשירים שהוא בעצמו יצר, תהיתי אם לקרוא למכשיר זה אח תאום, צל, חבר, אח, כי ברגע שאני והוא ביחד אנו שוכחים את כל העולם. בעבר אמרו שבן אדם הוא יצור חברתי שאין ביכולתו לחיות לבד, כיום הופרכה התיאוריה הזאת ואני מרשה לעצמי להגיד שכן בן אדם יכול לחיות לבד אך יחד עם סמארטפון שהוא כל העולם.

סרטון זה שופך  אור על המציאות המצחיקה ועצובה שאנו כלואים בתוכה למאסר עולם ובהסכמתנו המלאה למרבה האירוניה, אשר כיום אם מסתכלים על חבורה של אנשים שיושבים יחד רואים שאין דיון או שיח כמו הימים שחלפו, כל אחד מפוקס במכשיר שלו ולעיתים קרובות הם חושבים שהיו ביחד אך האמת היא שכל אחד היה לחוד, בנוסף  כאשר כל אחד מהם בבית לבד הוא עדיין צמוד אל המכשיר ואינו מוכן לעזוב אותו לרגע.

על פי מומחים, אחת ההשלכות של השימוש בטלפון החכם היא הפגיעה ביכולת לדחות סיפוקים, וזה מה שבאמת אני חשה בשימוש המופרז בסמארטפון הוא נותן לי הכל במהירות ולא מדמיינת את עצמי מבלה יום בלי הסמארטפון.

הוא הביא גם לשינוי גם ביחסים בן עובד-מעביד, כלומר, המטלות נמשכות גם אחרי שעות העבודה. בגלל הסמראטפון עלולים להגיע למצב שבו לא מפסיקים בעצם לעבוד.אני מסכימה עם ד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית במכללה למנהל, "עולם העבודה מגיע אלינו לא משנה איפה אנחנו נמצאים" .

מקור :

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=859841

      

משחק לימודי מתוקשב

 במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" אצל פרופ' רונן מיקי, פרויקט הקורס היה פיתוח וניסוי משחק לימודי מתוקשב .

אני וחברה שלי ללימוד בחרנו לפתח משחק לימודי מתוקשב שמבוסס על תוכנה שקוראים לה גיאוגברה GeoGebra.

מטרת המשחק : התלמידים ייגלו ויחקרו את משמעות פונקציות עוברות מנקודה \ שתי נקודות דרך התנסות בתוכנת מחשב.

GeoGebra  היא תוכנת מתמטיקה דינמית ואינטראקטיבית המיועדת לבתי ספר, המשלבת גיאומטריה ,אלגברה, וקטורים, טריגונומטריה, גיאומטריה אנליטית וחשבון דיפרנציאלי.

התוכנה היא חינמית וכל אחד יכול להוריד אותה למחשב האישי שלו ולתרגל בה.

להורדת התוכנה : http://www.geogebra.org/cms/

הניסוי התבצע בחדר המחשבים בבית ספר חטיבת ביניים שאנחנו מלמדות בו עם 14 תלמידי כיתה ט. חלקנו את התלמידים ל- 7 קבוצות כל 2 תלמידים בקבוצה מול מחשב, לפני תחילת הניסוי הורדנו לכל המחשבים את תוכנת הגיאוגברה, הבאנו את התלמידים לחדר מחשבים ונתנו להם הסבר כללי איך משתמשים בתוכנה איפה מכניסים את הקלט איך כותבים סוגים של פונקציות ( ריבועית, קו ישר, ערך מוחלט ...) וביקשנו מהם להוריד את התוכנה להתנסות בה .

רמת קושי 1 : כל קבוצה קיבלה קובץ ששמור בתוכנה ומופיע בו נקודה כלשהיא על מערכת הצירים. על כל קבוצה לכתוב בקלט פונקציות (כתיב אלגברי) שיעברו דרך הנקודה תוך זמן שנקבע מראש 10 דקות . לאחר תום הזמן על כל קבוצה לשמור את מה שעשתה . על כל גרף של פונקציה שהצליחה הקבוצה להעביר קיבלה 3 נקודות .

רמת קושי 2 : כל קבוצה קיבלה קובץ ששמור בתוכנה ומופיע בו שתי נקודות כלשהן על מערכת הצירים. על כל קבוצה לכתוב בקלט פונקציות (כתיב אלגברי) שיעברו דרך שתי הנקודות תוך זמן שנקבע מראש 10 דקות . לאחר תום הזמן על כל קבוצה לשמור את מה שעשתה . על כל גרף של פונקציה שהצליחה הקבוצה להעביר קיבלה 10 נקודות . הקבוצה המנצחת היא שקיבלה מספר הניקוד הכי גבוה.

הנה תמונה למחשב אחד הקבוצות במהלך המשחק :

בתור מורה למתמטיקה מאוד שמחתי לממצאים והתגובות שהיו  ואף שיתפתי את חברותי המורות והחלטנו עם הצוות שנתחיל לשלב ונאמץ במידה רבה דרך לימוד משולבת תקשוב .

97% מהתלמידים נהנו במהלך המשחק במידה רבה מאוד\ רבה.

 97% מהתלמידים היו רוצים להשתתף יותר במשחקים\פעילויות מתוקשבים.

93% מהתלמידים התרגול בתוכנה תרם להבנת החומר הנלמד.

79% מהתלמידים עזר להם ההסבר הראשוני של המורה על התוכנה.

100% מהתלמידים המשחק דרך התוכנה עורר בהם סקרנות לגלות מידע נוסף בנושא .

93% מהם המשחק עורר בהם רצון לשתף אחרים.

והנה כמה תגובות של התלמידים שבאמת צריכים לקחת אותם בחשבון ולהתחיל לשנות את אופן התנהלות רוב השיעורים אצלנו בבית הספר.

·        מאוד נהניתי במשחק הלוואי והיה מתמשך יותר זמן, השימוש בתוכנה נתן פתרונות מדויקים שלא הייתי מצליחה לצייר אותם בכזאת מהירות ודיוק.

·        נהניתי מאוד כי יכולתי לשחק ובאותו זמן ללמוד.

·         הלוואי שהיה בתוך הכיתה מחשבים שדרכם יכול המורה ללמד בצורה שונה וכיפית.

·        הייתה חוויה טובה ללמוד מתמטיקה בצורה שונה מהרגיל.

·        לדעתי יש הרבה נושאים שצריכים שילוב מחשב להבנה יותר טובה לחומר הנלמד . מורים תחשבו על זה!!! 

·        נהניתי מאוד לא חשבתי שאהיה יצירתית כל כך, המשחק קירב ביני לבין שותפתי למשחק מאוד אי אפשר לתאר את הרגשות שלי . הלוואי וכל המורים משתמשים בדרך לימוד זאת.

כרום... ולא זה לא היסוד הכימי

תוכנה או דפדפן אינטרנט ליתר דיוק, שנתקלתי בו לא מזמן מבית היוצר של גוגל, משך את תשומת לבי, ולא בגלל שהוא הושק ע"י גוגל, אלא החדשנות והיכולות הרבות שהוא הציג שלדעתי משתווים אם לא גוברים על היכולות של הדפדפנים האחרים שקיימים בשוק כיום.

גוגל כרום, הוא דפדפן שהושק ב 2008 ע"י חברת גוגל ונתקל בקושי רב בתחילת דרכו, אחת הבעיות שגוגל נתקלה בהן היא: מה כבר אפשר לחדש בעולם הדפדפנים? כשכבר בעולם זה שולטים שני דפדפנים עם הנתח הכי גדול בשוק, הראשון והוותיק הוא אינטרנט אקספלורר של מייקרוספט שמחזיק בנתח של כ80% משוק הדפדפנים והשני הוא פיירפוקס תוכנה עם פיתוח של קוד פתוח של חברת מוזילה.

ובכן, גוגל הוכיחה את עצמה, והדפדפן שלה מתחיל לתפוס תאוצה ולקבץ סביבו עוד ועוד מעריצים.

במבט ראשון מה שבלט בעיניי ומשך אותי אחרי ההתקנה המהירה של הדפדפן שלא דורשת אתחול ונמשכת לכמה שניות בלבד, הוא העיצוב "הנקי" וחסר התפריטים של כרום, לדפדפן יש עיצוב שמבליט ומתרכז באתר עצמו ולא בכל מיני סרגלים ותפריטים צדדיים שלוקחים שטח נכבד מהתצוגה. בנוסף אהבתי מאוד את המהירות של דפדפן זה, מניסיוני עם שני הדפדפנים של מייקרוספט ופיירפוקס כרום הוא המהיר מביניהם, והמהירות הזו בולטת לעיין.

בנוסף כמו בשאר הדפדפנים בכרום יש את האופציה של הטאבים, בפתיחת טאב חדש, הדפדפן יוצר עמוד של תשעת האתרים בהם הגולש מבקר לעתים הקרובות ביותר.

יכולת נוספת שמאוד אהבתי היא השימוש של שורת הכתובת, השורה הקטנה הזו משמשת לגלישה, לחיפוש במועדפים, במנוע החיפוש, באתרים האחרונים, באתר הנוכחי ועוד.

לסיכום, ישנם עוד הרבה פיצ'רים וחידושים מושכים בגוגל כרום שאהבתי ומעט מאוד חסרונות, אחד החסרונות שדי הציק לי הוא שבדומה לפיירפוקס, ישנם אתרים שלא מוצגים בצורה תקינה דרך כרום, כלומר חלק מהאתרים שלא מותאמים לדפדפן חוץ מאקספלורר של מייקרוספט לא מוצגים כראוי.

הבעת דעה על המאמר "הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל" עמי וולנסקי

המאמר עוסק בסוגיה המאפיינת כל תחומי התעשייה במאה האחרונה והיא מרכוז לעומת ביזור. במערכת החינוך בעשורים האחרונים עסוקים בעניין , אולם  דיאלקטיקה זו קיימת מזמן אך לאחרונה יש עלייה בקצה ובעוצמת המתח.

 שלושת האלמנטים שנחשבים לנדבכים בסיסיים במערכת החינוך והם בתי ספר, רשויות מקומיות ומשרד החינוך, נאבקים כל אחד בדרכו לרכוש יותר כוח ,שליטה , סמכויות והשפעה ישירה על החינוך שמועבר לתלמידינו.

המאמר מיין את האלמנטים המופיעים לעיל לשני מחנים,  הראשון : המחנה הצנטריפטלי בהנהגת  משרד החינוך אשר קורא לשימור המרכוז שהולם את האינטרסים המדיניים והפוליטיים שלו ושומר על  הכוח שבידו . לעומתם המחנה הצנטריפוגלי שקורא לביזור וחלוקת סמכויות ( בתי ספר ורשות מקומית)

מהקונפליקט הנוצר בין תומכי הביזור ותומכי המרכוז צף על פני השטח כל עניין השוויון במתן שירותי החינוך והעלאת הישגים, שני משתנים אלה צריכים לעמוד על הכוונת ולעצב את המחשבה שלנו לפני נקיטת עמדה התומכת בשיטה זו או אחרת.

אני כמורה שנמצאת במערכת החינוך כמה שנים רואה שלכל אחד מהקטבים יש את היתרונות והחסרונות,  מחד גיסא,  כשנוקטים בשיטת המרכזיות אנו מאצילים את הסמכות למשרד החינוך שנחשב לישות העל שדואגת ליישם ולאכוף את החוקים המגנים על כל התלמידים מכל האוכלוסיות והעדות והוא מבטיח את הזכות לחוק חינוך חובה, נותן תקציבים ומפתח מנגנון פיקוח הכפוף לו ולערכיו, לעומת זאת המרכזיות מחלישה את בתי הספר  ומפתחת תלות במשרד אשר לעיתים תלות זו סוגרת אופקים וגורמת לרשות המקומית להתנער מהאחריות המקומית המוטלת עליה.

 מאידך גיסא, הביזור הולם את ערכי הדמוקרטיה שדוגלת בהם החברה המודרנית, גורם לחלוקת כוח ואחריות, הסמכות מואצלת לרשויות ולבתי הספר וצוותיהם, הדבר הזה נראה כל כך אופטימאלי ברגע שמיושם בחברות חזקות ובעלות מעמד סוציואוקונומי גבוה, חברות הנתמכות על ידי טייקונים התורמים ונותנים הכול למען בני עמם, לעומת זאת הביזור בחברות חלושות יכול להיות הרסני , רק אנשים חזקים יכולים לקנות לילדיהם חינוך טוב וכל הנתח החלש יכול לפול בין הכיסאות ואף אחד לא יבטיח את איכות החינוך שתלמידים יקבלו, כמו כן נוצרים מכשולים רבים בדרך כמו חוסר תקציבים,  חלוקת תקציבים לא הוגנת וכל זה יכול להשפיע לרעה על מערכת החינוך.

לדעתי, אין קוטב אחד מושלם ושיכול להיות האפקטיבי ביותר, יבטיח שוויון והעלאת הישגים, כי לכל צד יש את החולשות שלו  , לכן אני חושבת שצריך לקחת את המיטב מכל שיטה ולצור שיטה מחודשת שהיא תוצרת של המרכיבים הטובים של כל אחד משני הקטבים.

מקור המאמר:  וולנסקי, ע' (1999): הדיאלקטיקה בין ביזור למרכוז. בתוך א' פלד (עורך), יובל למערכת החינוך (עמ' 283-299), ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט. (תדפיס)

חקר המוח הם החזית החדשה של מדע האדם

כל התנועות האנושיות, התנהגויות, רגשות, זיכרון , אינטליגנציה ואפילו הפרעות נפשיות הן תוצאה של מידע המועבר בין תאי העצב למיניהן, אשר הן מתווכות בין האדם וסביבתו. המידע המועבר בין תאים אלה גורם לנו להתנהג/ להרגיש בצורה שהולמת את המציאות במקרה של תפקוד נורמטיבי, ולהתנהג בצורה לא הולמת במצבים הלא נורמטיביים.

תגובות אנושיות למיניהן , שקל לעיתים להביע ולהפגין עומד מאחוריהן מערכת מסובכת ומדויקת המורכבת מאלמנטים מזעריים במראה וענקים בהרכב. סרטון זה שהקרין לנו פרופ דוד חן מציג את הייחודיות והגאוניות של מערכת העצבים והעוצמה של תפקודה, הוא מראה איך מידע מועבר בין התאים בצורה קולעת , מפורטת ובתפקוד מושלם.



ההתקדמות בהבנת מנגנוני הפעולה של תאי העצב, התהליכים של התקשורת בתוך הגוף, מנגנוני קליטת האינפורמציה ודרכי עיבודה בזיכרון, כל אלו לא הביאו עדיין להבנה טובה של יחסי חומר/רוח או גוף/נפש, אך קידמו במידה רבה את יכולת המחקר והמושגים שיש לנו על ידע ולמידה.

מה זה ברקוד QR ?

במסגרת הקורס " שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" אנחנו נחשפים למחוללי משחקים לימודיים מתוקשבים מעניינים מאוד ומאתגרים אשר דרכם אנו יכולים לשפר את דרכי ההוראה שלנו בצורה יצירתית ואטרקטיבית.

במהלך ההרצאה העבירה לנו פרופ' מיקי רונן משחק שנעשה בטכנולוגיה שקוראים לה ברקוד QR שהכינה אותו תוך 4 דקות:

קוד QR (מאנגלית: Quick Response Code) הוא בר-קוד ריבועי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית. הקוד הומצא ביפן, בשנת 1994, על ידי דנסו,  קוד לפענוח מהיר, ושימש תחילה לקידוד חלפים, לשם פענוח על ידי רובוטים בפסי ייצור. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נפוץ השימוש בקוד בכל העולם, וטלפונים חכמים הפכו לאמצעי הקלט העיקרי של הקוד. טלפונים חכמים קוראים את הקוד באמצעות המצלמה הנכללת בהם. הטלפון מצלם את הקוד וממיר אותה לתמונת פיקסלים, ומערכת ההפעלה או תוכנה המותקנת על הטלפון מפענחים את הקוד ועושים בו שימוש. קוד QR בנוי כריבוע שבשלושה צדדיו נראים בבירור שלושה ריבועים קטנים המשמשים כעוגנים. (ויקיפדיה)

חיכו לנו ברחבי הכיתה ומחוץ לה דפים מודפס עליהם ברקודים, המרצה ביקשה שמי שיש לו סמארטפון שיוריד את אפליקציית הברקוד ויתחיל לפתור את השאלות, התלהבתי מאוד מטכנולוגיה זו ואני חושבת שאפשר להשתמש בה בהוראה באין סוף הפעלות אטרקטיביות לתלמידים ולעשות אווירה מרתקת ושונה מזו שתלמידים מכירים .

אבל לצערי הרב ובשיא ההתלהבות שלי נתקלתי במציאות שבה  אני נמצאת  אשר חוקי ביה"ס מונעים  מהתלמידים להביא סמארטפונים לכיתה ואז השארתי את המחשבות שלי בצד עד שיום יבוא ונהיה יותר מתוקשבים להשתמש בטכנולוגיה זו במסגרת בית הספר.

למעוניינים מגוון משחקים וכלים (כולל משחק סלולר עם QR): http://classtools.net