יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" התייחסנו למאמרו של תומס ג' סרג'ובני :"ארגון שוק וקהילה- אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?"

         המאמר דן בסוגיית חילול שינוי במערכת החינוך, ובוחן השינוי בתוך הארגונים ואם ביה"ס יכול להיות ארגון. המאמר מעלה נקודה ששינוי עמוק כרוך ביחסים יסודיים, הבנת החומר הנלמד, הפדגוגיה ודרך ההוראה, כישורי המורים, מעשה ההוראה והישגי התלמידים.
אני מאמינה שאכן שינוי מעמיק צריך להתמקד בחילול שינוי בקרב המורים ודרכי ההוראה למידה שלהם, כישוריהם והבנת החומר הנלמד ויכולות התיווך של המורים בין החומר הנלמד לבין התלמידים.
סוכני שינוי רואים בביה"ס ארגונים פורמאליים שיש להם מאפיינים ותכונות של ארגונים ויש כאלה שמבדילים ביניהם ורואים בהם כשווקים או קהילות.
מחבר המאמר דן בתיאוריות הגורמות לשינוי בקרב מורים וציין שישה כוחות הפועלים בתהליך השינוי והם:
הכוח הבירוקראטי, הכוח האישי, כוח השוק, כוח מקצועי, כוח תרבותי, כוח דמוקרטי. שלושת הכוחות הראשונים לא משפיעות על השינוי ללא התיווך באמצע. וככל שכוחות השינוי משפיעות על גורמי התיווך יגדל הסיכוי לשינוי גדול יותר ואמיתי יותר. והתיווך הוא הזיקה בין המורים לנורמות משותפות התומכות בשינויים.
אני בעד הגישה הזאת, ומאמינה שאכן גורמי התיווך חשובים בתהליך חילול השינוי בכל מערכת כלשהי ובין היתר מערכת החינוך והמערכת הבית ספרית.
שינוי צריך לעבור דרך האדם ופעילותיו החייבות להיעשות מתוך חובה לטובת הכלל. המאמר מעלה שתי השקפות עולם על טבע האדם האחת לסמוך על המורים ולתת להם החירות ומתוך המקצוע שלהם מקבלים על עצמם אחריות על הלמידה.
ההשקפה הראשונה דוגלת בזה שהמורים יתנהגו באנוכיות אם תיתן להם ההזדמנות ושיעשו דברים רק דרך תמריצים.
אני רואה שמורים לא יגיעו לרמת שינוי במערכת רק מתוך אמונות אישיות ואידיאליות שזה הדבר הנכון, ולכן לדעתי דבר זה לא יצלח. לעומת ההשקפה השנייה שמצדדת בתמריצים למורים במערכת על מנת לגרום לשינוי יותר מקובל עליי שזה הדבר הנכון שיביא לשינוי למרות שלדעתי שינוי זה מותנה כל הזמן בתמריצים ויכול להיות שבזמן הפסקת התמריצים יופסק תהליך השינוי.בנוסף שלושת הכוחות הבירוקראטי, האישי והשוק מצדדים בגישה הראשונה לעומת הכוחות המקצועי, התרבותי והדמוקרטי מצדדים בגישה השנייה של הצורך בתגמולים, ואפילו יכולה לגרום לשינוי ממניעים פנימיים.
התגמול יכול בהעלאת שכר והטבות או יכול להיות הימנעות מעונש. גם למנהלים יכול להיות חלק בתהליך חילול השינוי המערכתי בזה שהם יקבלו על עצמם לתגמל את המורים החותרים לשינוי.


  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה